האפשרות לחסום תובע מלנקוט בהליכים משפטיים, כמו הגשת תביעה בפורום זר, כדוגמת ספרד, מעוררת סוגיות משפטיות בעלות רגישות ומורכבות מיוחדת, העוסקות באיזון העדין שבין זכויות הפרט לגישה לערכאות, לבין הצורך לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי משפט זרים.

כמו שנסביר להלן, לאור המורכבות, נכון להסתייע בעורך דין הבקיא במשפט הבינלאומי הפרטי, ויכול להתוות דרך פעולה נכונה, במצבים של ליטיגציה (התדיינות בבית משפט) חוצת גבולות, במקום השיפוט ובדין החל, בארץ ובחו"ל.

בפסיקת בית המשפט העליון בישראל הדנה בשימוש במתן צו חוסם, ישנה הדגשה יתרה לזהירות הרבה שבה יש לנקוט בעת מתן צווים חוסמים מסוג זה. במאמר להלן, נציג בקצרה את תכליותיו של צו חוסם בהקשר של תביעות בפורום זר, ובכלל זאת, את עקרון כיבוד הערכאות הזרות, תוך סקירת הפסיקה והחוק הרלוונטיים.

לפי ההלכה הנוהגת בישראל, לבית המשפט הישראלי מוקנית סמכות עקרונית לחסום תובע מהגשת תביעה בפורום זר. עם זאת, סמכות זו מוגבלת לשימוש במקרים נדירים וקיצוניים בלבד, על מנת לצמצם במידת האפשר את הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות של התובע הפוטנציאלי וכן מתוך כיבוד ההליך המשפטי הזר, שיקול הדעת של בית המשפט הזר, כמו בית משפט בספרד.

עקרונות אלו עולים בשורה ארוכה של פסקי דין, ובהם גם ברע"א 2459/20 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' אירווינג וע"א 1091/15 רוזנפלד נ'  Dolphin Fund Limited.

ומדוע בכלל להוציא צו חוסם? מטרתו של צו חוסם היא למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר התביעה המוגשת בפורום הזר מהווה ניסיון לתקוף באופן בלתי הוגן את הנתבע, או כאשר מדובר בהליכים קנטרניים או בלתי מוצדקים, כשאחת הדוגמאות הנפוצות, היא נקיטת הליכים בחו"ל כנגד נכסיו של אדם שנפתחו נגדו הליכי חדלות פירעון בישראל, תוך דילול קופת הנשייה.

במקרים כאלה, בית המשפט הישראלי עשוי להפעיל את סמכותו כדי להגן על האינטרסים של הנתבע, במיוחד אם ההליך הזר מסכן את היכולת לקיים משפט הוגן או יוצר עומס בלתי סביר על הצד הנתבע, או אם עלולות להיפגע זכויות של צדדים שלישיים, כמו יתר הנושים של החייב נגדו נפתח ההליך הזר.

ואולם, חשוב לציין כי בית המשפט הישראלי משתמש בצו חוסם בזהירות רבה. הדבר נובע מההכרה בזכותו הבסיסית של אדם לפנות לערכאות לשם קבלת סעד, וכן מהשאיפה לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט במדינות אחרות. כיבוד הערכאות הזרות הוא עקרון בסיסי בדין הבינלאומי, ובית המשפט הישראלי נזהר שלא להתערב בהליכים משפטיים זרים בצורה פוגענית.

משמעותו של עיקרון זה, הוא כי הפסיקה הישראלית מכירה בצורך להימנע ממתן צווים שיתערבו בהחלטות שיפוטיות של מדינות אחרות. דוגמה לכך, ניתן למצוא בהחלטת כב' השופטת י' וילנר ברע"א 2459/20 שציינו למעלה, בה היא מדגישה את החשיבות של הימנעות מהתערבות בהליכי משפט שמתנהלים בפורום זר, וקובעת כי יש להעדיף אמצעים חלופיים (כמו פנייה לערכאה הזרה בבקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב הליכים).

כך גם, נדמה כי במקרים שבהם יש חשש שתביעה שהוגשה בפורום זר היא קנטרנית או בלתי מוצדקת, הדרך הראויה לפעולה היא פנייה לערכאה הזרה כדי שתכריע לפי הדין החל בה, ולא חסימתה מראש באמצעות צו של בית המשפט הישראלי, ובין היתר, כדי שצו חוסם שכזה, לא ישמש לצורך עקיפה של הדין הזר ושל שיקול דעתה של הערכאה הזרה.

זהו ביטוי נוסף לכך, שצו חוסם מהווה צעד קיצוני, ולכן יש להפעיל אותו אך ורק במקרים נדירים ובנסיבות קיצוניות בלבד. בצד זאת, הפסיקה קובעת כי במקרים בהם מתבקש צו חוסם, יש לתת משקל משמעותי לפגיעה בזכות הגישה לערכאות ולצורך בכיבוד ההליכים המתנהלים בפורומים זרים. בית המשפט הישראלי נדרש להפעיל שיקול דעת מחמיר במיוחד לפני מתן צו כזה, ולוודא שהאמצעים האחרים אינם מספיקים כדי להתמודד עם התביעה הבלתי מוצדקת או הקנטרנית.

בסיכומו של דבר, הסמכות לחסום תובע מהגשת תביעות בפורום זר שמורה למקרים נדירים בלבד, כאשר קיימת פגיעה מהותית בזכויות הצד הנתבע. יחד עם זאת, השימוש בצו חוסם מחייב משנה זהירות, בשל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות וכיבוד הערכאות הזרות. במקרים שבהם תביעה זרה מהווה הליך בלתי מוצדק, יש לפנות לערכאה הזרה עצמה כדי שתדון בבקשה לסילוק התביעה או לעיכוב ההליכים, תוך כיבוד מלא של הדין הזר ושיקול דעת הערכאה המבררת. עורך דין הבקיא במשפט בינלאומי פרטי, יוכל לסייע לכם לקבל החלטות נכונות ביחס לניהול הליכי ליטיגציה חוצי גבולות, המשלבים הליכים בפורום הישראלי ובפורום הזר, או היבטים של המשפט הישראלי והמשפט הזר.

The post צו חוסם: מתי עלול בית משפט ישראלי לחסום בעל דין מנקיטת הליכים בערכאות בחו"ל? appeared first on משרד עורכי דין רועי רבינוביץ.

מערכות המשפט בישראל ובספרד שונות מאוד במבנה, בפרוצדורות המשפטיות ובחוקים עצמם. עורך דין ישראלי יוכל לסייע בתיווך ללקוח של אותפ ההבדלים מהותיים בין ההדין והפרוצדורה בישראל לבין אלו בספרד, ולהדריך כיצד לנהל את התביעה בהתאם לסטנדרטים המשפטיים המתאימים למקרה, ובין היתר, גם לסייע לו, בבניית האסטרטגיה המשפטית יחד עם עורך הדין הספרדי. יתרון זה מאפשר:

• תיאום משפטי יעיל: היכרות עם ההליכים המשפטיים של ישראל, מצד עורך הדין הישראלי, בשילוב ההיכרות של עורך הדין הספרדי עם הדין הספרדי, תקל על הכנת המסמכים והעדויות באופן שיתאים לבית המשפט הספרדי, אך עם דיוק הכלים המשפטיים באמצעות עורך הדין הישראלי.
• תרגום משפטי: עורך הדין הישראלי יכול לתרגם להבדיל משפה, את צורת החשיבה המשפטית, הפרוצדורה, המהות, והאופן בו ראוי ונכון לנהל את ההליך. בתוך כך, עורך הדין הישראלי יוכל לתווך ללקוח, בשפה העברית, את האתגרים, את החשיבה והניתוח המשפטי הדרוש, כדי לדייק את הדברים מול עורך הדין הספרדי, עמו עורך הדין הישראלי עובד בצוות בניהול ההליך.

גישור על הבדלי התרבות והתקשורת

תביעות בינלאומיות אינן מוגבלות רק להבדלים בחוקים. יש גם הבדלים תרבותיים ותקשורתיים שיש לקחת בחשבון. עורך דין ישראלי שמכיר את הרקע והתרבות הישראלית של הלקוח יוכל:

• לייצג את האינטרסים הישראליים: עורך הדין הישראלי מבין לעומק את הציפיות והתרבות העסקית הישראלית, שלעיתים קרובות שונה בתכלית מזו הנהוגה בספרד, ויכול לייצג בצורה מיטבית את האינטרסים של הלקוח במקביל לעורך הדין הספרדי.
• ניהול תקשורת רציפה: עורך הדין הישראלי יוכל להוות מוקד תקשורת רציפה, ובכך להקל על הלקוח במלאכת ריכוז המסמכים והמידע, הכנת מסמכי גלם שישמשו את עורך הדין הספרדי בתיק הליטיגציה, וכן, בתוך כך, עורך הדין הישראלי יוכל ללוות את הלקוח ולוודא שכל ההליכים מובנים לו, תוך שמירה על תקשורת רציפה, חלקה ואפקטיבית, מול עורך הדין המקומי בספרד.

ניהול נכון של מסמכים ואכיפה

ניהול מסמכים משפטיים ותהליך האכיפה בין שתי מדינות שונות יכול להיות מורכב. לעורך דין ישראלי יש את הכלים והניסיון המתאים לטיפול ב:

• הכנת מסמכים לפי הסטנדרטים הנדרשים: יצירת מסמכים שיתאימו גם לדרישות המשפטיות בישראל וגם בספרד.
• אכיפת פסקי דין בינלאומיים: עורך דין ישראלי יוכל לייעץ כיצד להבטיח שאם יינתן פסק דין בספרד, הוא ייאכף בצורה אפקטיבית גם בישראל, או להיפך.

ליווי תביעה בספרד על ידי עורך דין ישראלי לצד עורך דין ספרדי מעניק יתרון מובהק בכל הנוגע להבנת התהליך המשפטי הבינלאומי, הגישור בין תרבויות שונות, שיפור התקשורת, ושיתוף פעולה מקצועי בין שתי המערכות המשפטיות. שילוב זה מסייע ללקוחות לנצל בצורה מיטבית את ההזדמנויות המשפטיות ולהגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה. למשרדנו ניסיון רב בניהול הליכי ליטיגציה חוצי גבולות, כולל בספרד, ואנו מקיימים קשרים מקצועיים עם משרדי עורכי דין מובילים בספרד, שיוכלו יחד עימנו, להתוות עבורכם את הטיפול הנכון בסוגיה המשפטית.

The post מתי כדאי להיעזר בעורך דין ישראלי בהליכי ליטיגציה בספרד appeared first on משרד עורכי דין רועי רבינוביץ.

אז עושים את זה?

לפי אמנת האג, יש שלוש דרכים לבצע המצאה, כאשר הדרך העיקרית היא באמצעות רשות מרכזית במדינה הזרה, שהיא מעין גוף שממונה לטיפול בהמצאות בינלאומיות. זהו תהליך שיכול לקחת מספר חודשים, ובחלק מהמקרים, המדינה הזרה יכולה לדרוש תרגום של המסמכים לשפתה הרשמית. לדוגמה, סין היא מדינה שדורשת תרגום של המסמכים ומסתייגת מהמצאות ישירות, מה שאומר שהתהליך להמציא מסמכים לחברה בסין יכול להיות ארוך ויקר.

ומה קורה אם מדובר בבקשה לסעד זמני?

במקרים של סעד זמני (למשל, צו מרווה, צו מניעה וכיוצא באלה), בהם יש דחיפות מובנית, והמתנה של חודשים להמצאה על פי האמנה, עלולה לסכל את תכלית הצו, הרי שעולה שאלה חשובה: האם אפשר להקל על כללי ההמצאה? מובן במקרים אלה, שאם הנתבע הזר יצליח להתחמק מהמצאה, הוא עלול למנוע מהתובע לקבל את הסעד הזמני, כסעד אפקטיבי, במועד שיאפשר את האכיפה והיישום שלו.

במקרים כאלו, בתי המשפט בישראל נטו בפסקי דין שונים, להכיר בכך שיש אפשרות לבצע המצאה באמצעים חלופיים, כמו דואר אלקטרוני. הדבר חשוב במיוחד במצבים בהם נראה כי הנתבע מנסה להתחמק, בחוסר תום לב, ופועל כדי למנוע את ההמצאה בצורה בלתי הוגנת. בסוף, הכל תלוי נסיבות, ולעיתים קרובות, בתי המשפט נוטים להיזהר ולא יראו בכל עמידה מצד הנתבע על ביצוע המצאה לפי הכללים הקבועים באמנה, כעמידה על זכות בחוסר תום לב.

ומה בכל זאת הפיתרון?

הפתרון שמציע בית המשפט נסוב בעיקר סביב העיקרון של לוודא שהנתבע מודע להליך, גם אם ההמצאה הרשמית טרם הושלמה. כלומר, בית המשפט יחתור, במקרים המתאימים, להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה. יישום כזה מצד בית המשפט, יכול להיות באמצעות מתן החלטה המורה על משלוח הבקשה גם בדרכים נוספות כדוגמת דוא"ל, כדי לוודא שהנתבע יודע על התביעה, ואם הוא בוחר שלא להשתתף בהליך – זה יפעל לחובתו, בעת בקבלת ההחלטות.

ובסיכומו של דבר

המצאת כתבי טענות לחברות זרות, היא קריטית על מנת לתפוס סמכות שיפוט בישראל. הליך ההמצאה עשוי להיות מורכב, במיוחד כשיש דחיפות בביצוע ההמצאה. עם זאת, קיימים פתרונות מגוונים המאפשרים לבתי המשפט לפעול גם במצבים בהם ההמצאה הרשמית מתעכבת. אמנת האג מאפשרת גמישות מסוימת במתן סעדים זמניים, כך שהתובע לא ייפגע מחוסר שיתוף פעולה של הנתבע הזר.

לעשות עסקים עם חברות זרות הוא מהלך עם יתרונות, אך הוא גם טומן בחובו סיכונים משפטיים שיש להיערך להם מראש.

The post המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של ישראל: כיצד עושים זאת מול חברות זרות? appeared first on משרד עורכי דין רועי רבינוביץ.

The post רשימת לקוחות כסוד מסחרי appeared first on משרד עורכי דין רועי רבינוביץ.

The post הלכת אלכנסדר – פיצוי בגין שימוש לרעה בהליכי משפט appeared first on משרד עורכי דין רועי רבינוביץ.