רשימת לקוחות כסוד מסחרי

משנהו באופן בתום לב, תוך שמירה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד השני. לפעמים, כשעובדים מחליטים לפרוש כנפיים ולצאת לדרך עצמאית, או לעבור לחברה מתחרה, הם מבצעים מעשים שעלולים להיות הפרה של החובה הזו. אחד המקרים הנפוצים ביותר, הוא מצב בו אותו עובד שפרש ממקום עבודתו, נוטל עמו מידע סודי של המעסיק, וחמור מכך, מידע שהינו סוד מסחרי של המעסיק. אחד מסוגי המידע הללו, הוא רשימת הלקוחות של המעסיק, שבמקרים מסוימים, ובתנאים מסוימים, מוכר על ידי בתי הדין לעבודה כסוד מסחרי או מידע סודי של המעסיק, שנטילתו היא הפרה הן של חובת תום הלב מצד העובד, והן של הוראות שונות בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.

לפי ההלכה הפסוקה, הנטל להוכיח כי רשימת לקוחות היא אכן בגדר סוד מסחרי, הוא נטל המוטל על המעסיק הטוען לכך, ובית הדין בוחן כל מקרה לגופו, כדי להכריע האם אכן מדובר בסוד מסחרי או לא. הכלל הבסיסי הוא שרשימת לקוחות תהווה סוד מסחרי, ראוי להגנה, אם היא בגדר מידע שאינו נגיש לכלל הציבור, ואינו ניתן לגילוי בקלות, ושעצם יצירתה, כרשימה, הייתה תהליך הכרוך במאמץ מצד המעסיק, כמו גם בהשקעה של כסף וזמן. עוד על המעסיק להוכיח, כי הוא נקט באמצעים סבירים כדי לשמר אותה אצלו ולמנוע את זליגת המידע שבה (שלא באופן מעוול מצד מי מעובדיו), וכן, החשוב ביותר, כי אכן מקנה לו יתרון מסחרי על פני מתחריו.

וכאשר מוכח על ידי המעסיק שאכן, רשימת הלקוחות מהווה סוד מסחרי, הרי שהעובד, אם נטל את הרשימה ללא רשות המעסיק ועשה בה שימוש בעסקו החדש, או בחברה החדשה בה נקלט, יהא חשוף לסנקציות שונות מכח הדין. כך, מעשיו עשויים בנסיבות כאלה, לגבש הפרה של הוראות סעיפים 6(ב)(1) ו-(2) של חוק עוולות מסחריות, האוסרים על "נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים…" וכן, על "שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד", בהתאמה.

אם יימצא העובד כמי שהפר הוראות אלה, הרי שניתן יהיה לחייבו בפיצוי מכח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, המאפשר למעסיק לתבוע בנסיבות כאלה פיצוי, אפילו ללא שיוכיח את נזקו. הדין רואה בחומרה גזילת סודות מסחריים, ומאפשר למעסיק, גם לפעול לשם שלילת פיצויי הפיטורים מהעובד, שלילת ההודעה המוקדמת, והכל, עקב מה שעשוי לגבש, על פי ראי הפסיקה, הפרת משמעת חמורה מצד העובד בעצם הגזל של הסוד המסחרי. במילים אחרות, העובד עשוי להיות חשוף לסנקציות ממספר מערכות דינים וחוקים שונות. יש לציין, כי במקרים מסוימים, בתי הדין לעבודה מאפשרים למעסיק לקבל סעדים זמניים שתכליתם למנוע או לעצור את היקף הנזק שגורם העובד, כשאחד הסעדים האגרסיביים והחמורים ביותר, יכול להיות צו לתפיסת נכסים, כולל מחשבו האישי של העובד במקום מגוריו או עבודתו החדש של העובד, צו זה נקרא אנטון פילר, והוא דורש רף הוכחה משמעותי עקב הפגיעה המיידית שהוא עשוי לגרום לעובד, בפרט, כשהוא מוצא על ידי בית הדין עוד לפני שהעובד יכל לטעון את טענותיו כנגד טענות המעסיק, שמצידו מעלה אותן במעמד צד אחד.

משרדנו מלווה מעסיקים ועובדים בכירים, בסכסוכים שונים הנוגעים לדיני עבודה וההעסקה, ומעניק ליווי משפטי שוטף למעסיקים, לפיתרון סוגיות המתעוררות אגב יחסי העסקה, לרבות לצורך הגנה על סודות מסחריים ונקיטת פעולות הכרחיות לשמירתם, כולל הליכי ליטיגציה בבתי הדין לעבודה.