צו חוסם: מתי עלול בית משפט ישראלי לחסום בעל דין מנקיטת הליכים בערכאות בחו"ל?
האפשרות לחסום תובע מלנקוט בהליכים משפטיים, כמו הגשת תביעה בפורום זר, כדוגמת ספרד, מעוררת סוגיות משפטיות בעלות רגישות ומורכבות מיוחדת, העוסקות באיזון העדין שבין זכויות הפרט לגישה לערכאות, לבין הצורך לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי משפט זרים.
כמו שנסביר להלן, לאור המורכבות, נכון להסתייע בעורך דין הבקיא במשפט הבינלאומי הפרטי, ויכול להתוות דרך פעולה נכונה, במצבים של ליטיגציה (התדיינות בבית משפט) חוצת גבולות, במקום השיפוט ובדין החל, בארץ ובחו"ל.
בפסיקת בית המשפט העליון בישראל הדנה בשימוש במתן צו חוסם, ישנה הדגשה יתרה לזהירות הרבה שבה יש לנקוט בעת מתן צווים חוסמים מסוג זה. במאמר להלן, נציג בקצרה את תכליותיו של צו חוסם בהקשר של תביעות בפורום זר, ובכלל זאת, את עקרון כיבוד הערכאות הזרות, תוך סקירת הפסיקה והחוק הרלוונטיים.
לפי ההלכה הנוהגת בישראל, לבית המשפט הישראלי מוקנית סמכות עקרונית לחסום תובע מהגשת תביעה בפורום זר. עם זאת, סמכות זו מוגבלת לשימוש במקרים נדירים וקיצוניים בלבד, על מנת לצמצם במידת האפשר את הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות של התובע הפוטנציאלי וכן מתוך כיבוד ההליך המשפטי הזר, שיקול הדעת של בית המשפט הזר, כמו בית משפט בספרד.
עקרונות אלו עולים בשורה ארוכה של פסקי דין, ובהם גם ברע"א 2459/20 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' אירווינג וע"א 1091/15 רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited.
ומדוע בכלל להוציא צו חוסם? מטרתו של צו חוסם היא למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר התביעה המוגשת בפורום הזר מהווה ניסיון לתקוף באופן בלתי הוגן את הנתבע, או כאשר מדובר בהליכים קנטרניים או בלתי מוצדקים, כשאחת הדוגמאות הנפוצות, היא נקיטת הליכים בחו"ל כנגד נכסיו של אדם שנפתחו נגדו הליכי חדלות פירעון בישראל, תוך דילול קופת הנשייה.
במקרים כאלה, בית המשפט הישראלי עשוי להפעיל את סמכותו כדי להגן על האינטרסים של הנתבע, במיוחד אם ההליך הזר מסכן את היכולת לקיים משפט הוגן או יוצר עומס בלתי סביר על הצד הנתבע, או אם עלולות להיפגע זכויות של צדדים שלישיים, כמו יתר הנושים של החייב נגדו נפתח ההליך הזר.
ואולם, חשוב לציין כי בית המשפט הישראלי משתמש בצו חוסם בזהירות רבה. הדבר נובע מההכרה בזכותו הבסיסית של אדם לפנות לערכאות לשם קבלת סעד, וכן מהשאיפה לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט במדינות אחרות. כיבוד הערכאות הזרות הוא עקרון בסיסי בדין הבינלאומי, ובית המשפט הישראלי נזהר שלא להתערב בהליכים משפטיים זרים בצורה פוגענית.
משמעותו של עיקרון זה, הוא כי הפסיקה הישראלית מכירה בצורך להימנע ממתן צווים שיתערבו בהחלטות שיפוטיות של מדינות אחרות. דוגמה לכך, ניתן למצוא בהחלטת כב' השופטת י' וילנר ברע"א 2459/20 שציינו למעלה, בה היא מדגישה את החשיבות של הימנעות מהתערבות בהליכי משפט שמתנהלים בפורום זר, וקובעת כי יש להעדיף אמצעים חלופיים (כמו פנייה לערכאה הזרה בבקשה לסילוק התביעה על הסף או לעיכוב הליכים).
כך גם, נדמה כי במקרים שבהם יש חשש שתביעה שהוגשה בפורום זר היא קנטרנית או בלתי מוצדקת, הדרך הראויה לפעולה היא פנייה לערכאה הזרה כדי שתכריע לפי הדין החל בה, ולא חסימתה מראש באמצעות צו של בית המשפט הישראלי, ובין היתר, כדי שצו חוסם שכזה, לא ישמש לצורך עקיפה של הדין הזר ושל שיקול דעתה של הערכאה הזרה.
זהו ביטוי נוסף לכך, שצו חוסם מהווה צעד קיצוני, ולכן יש להפעיל אותו אך ורק במקרים נדירים ובנסיבות קיצוניות בלבד. בצד זאת, הפסיקה קובעת כי במקרים בהם מתבקש צו חוסם, יש לתת משקל משמעותי לפגיעה בזכות הגישה לערכאות ולצורך בכיבוד ההליכים המתנהלים בפורומים זרים. בית המשפט הישראלי נדרש להפעיל שיקול דעת מחמיר במיוחד לפני מתן צו כזה, ולוודא שהאמצעים האחרים אינם מספיקים כדי להתמודד עם התביעה הבלתי מוצדקת או הקנטרנית.
בסיכומו של דבר, הסמכות לחסום תובע מהגשת תביעות בפורום זר שמורה למקרים נדירים בלבד, כאשר קיימת פגיעה מהותית בזכויות הצד הנתבע. יחד עם זאת, השימוש בצו חוסם מחייב משנה זהירות, בשל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות וכיבוד הערכאות הזרות. במקרים שבהם תביעה זרה מהווה הליך בלתי מוצדק, יש לפנות לערכאה הזרה עצמה כדי שתדון בבקשה לסילוק התביעה או לעיכוב ההליכים, תוך כיבוד מלא של הדין הזר ושיקול דעת הערכאה המבררת. עורך דין הבקיא במשפט בינלאומי פרטי, יוכל לסייע לכם לקבל החלטות נכונות ביחס לניהול הליכי ליטיגציה חוצי גבולות, המשלבים הליכים בפורום הישראלי ובפורום הזר, או היבטים של המשפט הישראלי והמשפט הזר.
